(שאלת בונוס: מה האסוציאציות הראשונות שעולות בך? מעניין לשמוע, אם תרצי לשתף בתגובות).
באחת מקבוצות הנשים שאלה אישה אחת מאיזה גיל היא צריכה לקחת את הבת שלה לרופאת נשים, והשאלה התחילה דיון מרתק בנושא, במהלכו אחת המשתתפות הגיבה שהיא לקחה את הבת שלה בגיל 8 (!) כדי שתתחיל כבר להכיר ותדע מה זה גניקולוג.
אמנם מדובר בדוגמה קיצונית, אבל מדיסניזציה של הנשיות היא תופעה נפוצה מאוד, וכבר כתבתי בעבר על שיחת האחות בבית הספר לקראת הוסת (מי מדבר על בגרות מינית עם הבנים? גם אחות בית הספר? אח? רופא? מעניין להשוות).
נשיות אינה מחלה, כשם שגבריות אינה בעיה בריאותית.
נשיות היא עולם שלם רחב ועמוק, תורה עתיקה הקושרת בין גוף לנפש ואין זה נכון לצמצם אותה למרחב רפואי בלבד; וכשם שגופן ונפשותיהן של הנשים שונים, כן פניה של הנשיות רבים ומגוונים.
הרבה לפני שאישה לוקחת את הבת שלה לגניקולוג, הייתי שואלת אותה: איך את ובתך חוגגות את הנשיות שלכן? יש המון דרכים, עושר אינסופי של רעיונות כיצד לציין ולחגוג את התבגרותה של הילדה.
זו נקודה חשובה כל כך! הרבה נשים פונות אליי כדי להתייעץ איך להתחיל לעסוק בנושא המחזור החודשי עם הבנות שלהן, חלקן נבוכות מהנושא.
אז לפני שמגיעים לדבר על הווסת, כדאי להתחיל בנושא הרחב יותר של נשיות, הרבדים שלה, המשמעויות שלה. לעשות דיון משותף, אם ובתה, ולראות לאילו מחוזות מופלאים אפשר להגיע.
נשיות זה לא מרפאה או גניקולוג, והיא ממש לא מצטמצמת רק להריון ולידה;
ואם את רוצה להעשיר את הדיון בנושא עם בתך, מוזמנת לרכוש את ערכת "נשיות (על) גלויה". אגב, הערכות הללו נמכרות גם בקליניקות של פיזיותרפיסטיות רצפת אגן (3 עד כה), וגם בבית קפה, שילוב המבטא באופן יותר נאמן את העושר של המושג.