ריקודי בטן

תדמייני שאת נוסעת למקום מרוחק, אילת למשל. נסיעה ארוכה, זורמת, של 5 שעות. הנופים מתחלפים, גם הנוף המדברי משתנה עד שלבסוף את מגיעה ליעד. למרות שהנסיעה הייתה ארוכה ומתישה, עדיין הייתה בה מן הנעימות, ואת מגיעה ליעד בתחושה טובה, מלאת סיפוק.

בנסיעה אחרת, את צריכה להגיע מחדרה לתל אביב. את נוסעת על כביש החוף, כשלפתע את נתקלת בפקק, ואת מגיעה ליעדך אחרי 5 שעות מורטות עצבים של נסיעה במהירות ממוצעת של 10 קמ"ש.

בשני המקרים בילית ברכבך 5 שעות, בראשון הגעת ליעד בתחושה טובה, ובשני... שלא נדע.

בראיה ההוליסטית חוליים ובעיות נובעים ממצב של תקיעות בגוף או בנפש, פקק, ומעידים על צורך בזרימה ושחרור;

גם בעיות פוריות עשויות להעיד על תקיעות בגוף או בנפש, שתנועה והזרמה יכולות לסייע להן, לקדם ריפוי ולשפר פוריות.

יתר על כן, הרחם היא מרכז אנרגטי חשוב ומרכזי בגוף האישה, תחנת הכוח הנשית הטומנת בחובה משמעות גדולה: סוד מופלא של התחדשות ובשורת ריפוי. הרחם שלנו רגישה ומרגישה, וכמו חברה נאמנה היא משקפת ומהדהדת לנו את גופנו ונפשנו. הווסת יכולה להקדים לפתע במצבים של התרגשות גדולה או סטרס, או להופיע באיחור של ימים, שבועות ואף חודשים במצבים של מתח נפשי ולחץ תמידי. בהקשר של פוריות ישנו הביטוי הידוע שאומר כי "אמצעי המניעה היעיל ביותר הוא עודף רצון להרות".

לכן, בהסתכלות רחבה על מצב של ציפייה להריון, יש לתת את הדעת על הנפש; להציע מענה תודעתי שיכול לעזור בהתמודדות עם הסטרס והמתח, ולנסות להזרים את התקיעות שנוצרת בנפש כתוצאה מהרצון הלא ממומש.

גם בהיבט הפיזי חשוב להזרים את הדם באזור של האגן, מכיוון שבכוחה של הזרימה הפיזית להביא גם להתחדשות בממד הרגשי-הנפשי. 

ברם, הזרמת הדם באגן חשובה גם פיזיולוגית:

מרגע שנערה מגיעה לגיל פריון הרחם שלה מתחילה לעבוד ללא הפסקה, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע; הרחם משגשגת ומתמעטת, משגשגת ומתמעטת, כמו מנוע משוכלל שעובד ברציפות. וכמו מנוע שמחובר לחשמל גם הרחם זקוקה לאספקת אנרגיה סדירה, שהיא מקבלת מהגוף. זרימת דם מיטבית באגן חיונית לבריאות האיברים שבו, כמו כל איבר אחר בגוף. וכאשר הזרימה אינה מיטבית ואיבר מסוים אינו מקבל את אספקת הדם לה הוא זקוק, מתחילות בעיות, ובמקרה של זרימת הדם באגן- חוסר איזון הורמונלי ובעיות פוריות.

במהלך השנים הגיעו לרקוד אצלי והרו נשים עם מגוון רחב של בעיות הקשורות בפוריות, חלקן במקביל לטיפולי הפריה וחלקן כתחליף לטיפולים. לחלקן הייתה דיאגנוזה והבעיה הייתה ידועה להן, ולחלקן לא מצאו שום סיבה רפואית לאי- פריון;

נשים עם שחלות פוליציסטיות, נשים שפסקה להן הווסת, נשים עם עקרות הלכתית וגם כאלו שזוהתה בעיה אצל הגבר ועברו הפריות שלא צלחו. וכפי שהיטיבה לבטא אישה שנמצאת במסע פוריות: "זה כלי של איזון וחיבור לגוף. וזה דבר מאוד חשוב בתקופה שבה מחטטים בך יום יום".

באחד המקרים הגיעה לרקוד אצלי אישה צעירה. כעבור תקופה היא שיתפה אותי כי הגיעה אליי מפני שהרגישה איך סטרס ולחץ שהיא חווה בחייה נאגרים אצלה בבטן (איזו מודעות מרגשת!), והיא חיפשה דרך לפרוק אותם.

היא סיפרה לי שהייתה מקבלת ווסת כל 21 יום, עם דימום של שבוע. במשך תקופה ארוכה היא ניסתה להיכנס להריון, תוך שימוש בשלל גלולות והורמונים בניסיון לאזן את הגוף, אך ללא הועיל.

אחרי שהתחילה לרקוד אצלי, כך סיפרה, המחזור שלה התאזן והסתדר פתאום, והיא קיבלה ווסת במרווחים גדולים יותר.

זמן קצר לאחר מכן היא הופתעה לגלות שהיא בהריון. היא שיתפה אותי כי החוויה הזו הייתה חדשה ומרגשת עבורה: הריון בלי ניסיונות עקרים בלתי נגמרים והמתנות מורטות עצבים, בלי תורים לרופאים ובלי הורמונים.

חשוב לציין שתנועתיות טובה ומיטיבה לגוף ולנפש, אבל תנאי בסיס הוא שהמחוללת תיהנה מהריקוד ותרצה להיטיב עם עצמה. אם אישה רוקדת וסובלת או רוקדת רק על מנת להרות ולא ממקום שרוצה להיטיב עם עצמה, הלחץ והסטרס אינם פוחתים, המחיר הנפשי הגבוה משפיע על הגוף והרחם ושכרה יוצא בהפסדה. 

לסיכום, התנועתיות חשובה ותורמת לאיזון הגוף והנפש, הזרימה בכוחה לרפא ולהביא מזור. אך מעל הכל, צריך להקשיב לעצמך ולמה שליבך מבקש.

עשי מה שליבך חפץ.

בשורות טובות.