שני סיפורים מעוררי השראה ששמעתי השבוע משתי נשים:
הרציתי השבוע בפני צוות מורות של בי"ס יסודי. הסברתי להן כמה חשוב לשוחח עם הבנות על משמעות הרחם, הווסת והנשיות המופלאה שלהן מעבר לשיחה החד-פעמית המסבירה על הפיזיולוגיה של המחזור החודשי.
את המורכבות של הווסת כולן ממילא פוגשות מעצמן, ועל המשמעות העמוקה שלה (מעבר לאמירה הלקונית והמנותקת "בעתיד תוכלי להרות וללדת"), לא בטוח שהן תזכינה לשמוע במקום אחר.
אמרתי להן את מה שאני מספרת בפודקאסט לנערות (פרסומת סמויה), איך הווסת והרחם משקפות לנו את המצב הפיזי והנפשי שלנו, איך קשב למה שהן מספרות יכול ללמד אותנו על עצמנו.
הסברתי על תחנת הכוח הנשית שמלמדת אותנו את סוד ההתחדשות ועל סגולות הריפוי הטמונות בה.
המורות האזינו בקשב וברגש רב. בסוף השיחה קרו שני דברים סימולטנית:
האחד, ניגשה אליי מורה ממוצא מרוקאי וסיפרה לי כיצד אמה קנתה לה שרשרת זהב כשבתה היתה ילדה קטנה. כשהילדה קיבלה את הווסת הראשונה היא קיבלה מאמה צלחת עם דבש, תמרים, שוקולד ושרשרת הזהב שהוכנה מבעוד מועד.
אותה מורה היום בת למעלה משישים, זוכרת את טעם הנשיות המתוק שטעמה ברגעים הראשונים שהפכה לאישה. היא סיפרה איך העובדה שאמה התכוננה וקנתה מבעוד מועד שרשרת זהב, שחיכתה בארון לרגע שבו תהפוך לאישה, נגעה לליבה.
שרשרת זהב סימבולית לשרשרת הנשית של אמהות ובנותיהן שממתיקות את נשיותן מדור לדור.
תוך כדי הסיפור המרגש הזה קרה הדבר השני. קיבלתי הודעה בבקשה לרכוש את הפודקאסט לנערות (פרסומת פחות סמויה), עם הסבר מרגש בצידה: "חברה טובה שלי המליצה לי על ההסכת שלך. הבת שלי השבוע בת עשר. למרות שהיא עוד לא בשלב התפתחות פיזית בכלל, אבל בגלל שאני חוויתי דממה מאמא שלי בעניינים האלו ולמדתי מעצמי אני רוצה להיות מוכנה (כי אני ביישנית)".
שתי אמהות שונות, שני דורות אחרים.
האחת מגיעה עם מנהג עתיק, שרשרת של דורות ומסורת נשית מתוקה שעוברת מאם לבת.
השנייה מגיעה ממקום של חסרון בדיוק בנושא הזה, ובוחרת לחולל שינוי. היא עוצרת את החסך הנשי שמן הסתם עבר גם הוא מדור לדור, ומייסדת מסורת נשית משפחתית חדשה, מסר של נשיות משמעותית ושמחה שיעבור מאם לבתה כמו צלחת של שרשרת זהב ומיני מתיקה.
התרגשתי.