צר מלהכיל
פגשתי אותה בשבת, ברחוב. אישה מקסימה, מתקרבת לגיל 70. היא סיפרה לי שהיא קוראת את הדברים שאני כותבת, שהם נוגעים לליבה. התחלנו לשוחח, והיא סיפרה לי על עצמה. סיפרה שהיא נישאה בגיל צעיר, לאדם שלא אהבה. עד היום היא לא יודעת לומר למה היא התחתנה איתו. בגלל היעדר הרגש הגוף שלה היה חסום אליו כבר בליל הכלולות, והיא סבלה מכאבים עזים בכל מפגש איתו. אחרי חודש היא הבינה שיש לה בעיה, והיא הלכה לטיפול. אז עוד לא ידעו לקרוא לכאב בשמו, וגיניסמוס או וולוודניה, אבל המטפל שהיא הלכה אליו הצליח לרפא אותה בשלושה מפגשים.
נולדו להם ילדים, והגיע תור נפשה של האישה לבקש ריפוי. היא הלכה לרופא וביקשה הפניה לפסיכיאטר. כשהרופא היסס, היא התעקשה ועמדה על שלה, והתחילה תהליך ארוך של ריפוי לנפש, ממנו יצאה אישה בריאה, חזקה ונוכחת.
מאז היא ליוותה וסייעה, בהתנדבות, לנשים נוספות לצאת ממשברים נפשיים.כיום היא נשואה למעלה מ-40 שנה, עדיין מחפשת תשובות, מנסה להבין מה הביא אותה להינשא לאדם הזה שהוא אבי ילדיה.
מה שריגש אותי בשיחה היתה הכנות המדהימה שלה, היכולת להודות בינה לבין עצמה שהיא נישאה וחיה בלי אהבה, אבל בלי טיפת כעס או ביקורת עצמית. במקום תסכול היו בה הכלה והבנה שזה המצב, ונסיון להתמודד איתו כמיטב יכולתה.
סיפרתי לה שנושא הכאבים ביחסים אפילו היום נחשב נושא רגיש ומושתק, ודאי וודאי שלפני 40 שנה, והעובדה שהיא הכירה בכך שיש בעיה ובחרה ללכת לטיפול על אף רגישות הנושא, מעוררת השתאות.
נשים החוות כאב בקיום יחסים זו תופעה נפוצה ולא כל כך מדוברת. אחד הגורמים היותר מוכרים לתופעה הוא תקיפה מינית, אבל יש עוד גורמים נפשיים רבים (כאבים בקיום יחסים זו גם אחת מתופעות הלוואי של אמצעי מניעה הורמונליים, אבל זה נושא אחר).
אביטל לוז, פיזיותרפיסטית רצפת אגן, חוקרת במסגרת הדוקטורט שלה את ההשפעות של אורח חיים דתי עד אדוק על התופעה, ואת האפשרות של הכנסת ריקודי בטן לפרוטוקול הטיפולי (כאן זכיתי לשיתוף פעולה בדוקטורט שלה).
תהא סיבת הכאב אשר תהא, מדובר בבעיה נפוצה וכואבת שהיתה מושתקת שנים רבות, ולא עוד.
אם את סובלת מכאבים בקיום יחסים, כדאי שתכירי את "שלמה- הארגון הישראלי לוולוודניה".
הארגון הזה הוקם לקידום רווחתן של נשים החוות כאבים בקיום יחסים:
"אנו, כמתמודדות בהווה ובעבר, מאמינות בך ובכאב שלך ומבינות את האתגרים וההשפעה שלו על המיניות ואיכות החיים שלך.
בחזוננו אנו רואות עולם שבו כל אחת המתמודדת עם כאבים מוצאת בקלות תמיכה ועידוד, מידע מהימן ועדכני, טיפול מיטבי ושלם, זמין ונגיש כלכלית, בגישה הוליסטית המכירה באשה כמכלול גוף ונפש.
אנו פועלות בכדי ליצור מציאות שבה תוכלי להרגיש שאת לא לבד, שיש מקום לקול שלך, ולמסע האישי שלך. שתכירי באפשרות לקיים מיניות שמחה ומספקת לצד הכאב או בלעדיו.
מציאות שבה תרגישי שאת שלמה כמו שאת" (מתוך אתר האינטרנט של הארגון).
באתר הארגון תוכלי למצוא מידע מקצועי רב, וגם מאמר שלי על ריקודי בטן ככלי ריפוי לוולוודניה.
היום נשים לא צריכות להיות אמיצות כל כך כמו האישה שפגשתי, ולהתמודד לבדן עם הכאב; יש מערך תמיכה, יש מודעות, יש מעגל נשי שנמצא כאן בשבילך.
אמנם ההתמודדות עדיין מצריכה אומץ, אבל קצת פחות.
את לא לבד.