סוד התנועה
ישנו בעל חיים ימי מיוחד הנקרא "אצטלן", שיש לו תכונה ייחודית: הוא נודד לו בים, ומשתמש בשכל שלו כדי למצוא לו מקום השתקעות אידיאלי למגורים. ברגע שהוא מוצא את המיקום המושלם הוא מתמקם לו, ונפטר מהשכל שלו שמתייתר.
חוקרים לומדים מהתכונה הזו של האצטלן שמטרת קיומו של המוח האנושי בפרט ושל בעלי חיים ככלל היא התנועה. המיקרוביולוגית ג'וליה אנדרס כותבת על כך בספרה רב המכר "תחושות בטן", ומוסיפה כי "המוח דרוש אך ורק כדי לאפשר תנועה. התנועה היא הדבר המיוחד ביותר שיצורים חיים פיתחו אי פעם, אין סיבה אחרת מלבד התנועה לכך שיש לנו שרירים. אין גם סיבה אחרת לכך שיש לנו עצבים בשרירים האלה. וככל הנראה אין גם סיבה אחרת לכך שיש לנו מוח". (עמ' 134).י החיים (שיעור שלא מפסיקים ללמוד), נפרח ונשגשג יותר.
.png)
בקורס ההכשרה בדיוק למדנו כמה ריקודי בטן תורמים לחיזוק הקשר בין אונות המוח ואיך אפשר להשתמש בהם כדי לשפר את הפעילות שלו במצבים של הצפה רגשית וסטרס; ואז גיליתי שלא רק שהתנועה נחוצה לשיפור הפעילות המוחית, אלא שייתכן והמוח עצמו קיים כדי לאפשר את התנועה, והיא המצדיקה את קיומו.
הדדיות.
מעניין לציין, בהקשר הזה, שמבחינה מתמטית אין קיום לתנועה; כדי להגיע מנקודה A ל B צריך לעבור קודם דרך נקודה C, וכדי להגיע אליה צריך לעבור דרך נקודה D וכך זה ממשיך עד אינסוף. כלומר, תנועה היא מעל הטבע, תופעה שאין לה הסבר או ביסוס מדעי (כך למדתי מיפה, המורה שלי למתמטיקה בכיתה י"ב).
~~~
ומהי תנועה?
תנועה יכולה להיות פעולה שרירית בסיסית ופשוטה, ויכולה לבטא גם מהות פילוסופית מורכבת יותר. אפשר להתייחס למושג כפשוטו, או שאפשר להתייחס לתנועה במובן העמוק שלה, ולקחת אותה למחוזות שונים, מגוונים וססגוניים.
יש משהו מפחיד בתנועה, שמוציאה אותנו מאיזור הנוחות שלנו המוכר והבטוח, מזיזה לנו את הגבינה.
ברפואה ההוליסטית תנועה היא חיים, והיא המפתח לריפוי. זרום אותיות מזור (דוד בן יוסף). מצב של כאב או דלקתיות קורה כאשר יש היעדר תנועה, תקיעות, עצירות.
אני אוהבת לדמות את העניין הזה לנסיעה ברכב: כאשר אנחנו נוסעים ונמצאים בתנועה, גם אם מדובר במרחקים ארוכים, קל יותר ליהנות מהדרך, מההתקדמות, מהנופים המשתנים. לעומת זאת, אדם שעומד בפקק יהיה לו קשה יותר לזרום וליהנות מהדרך.
~~~
אם נתבונן רגע, נגלה כמה תנועה יש בנשיות: כל המחזוריות הנשית היא תנועה דינמית של חיים ומוות, שגשוג והתמעטות, שמשפיעה על חיי היומיום שלנו הנשים.
כאישה נשואה אני זוכרת איך הרגשתי את התמורות הנשיות ביתר-שאת: הריון-הנקה-חזרה למחזוריות, כאשר כל שלב מצריך כלים אחרים והסתגלות, אפילו בגדים שונים, והגוף משתנה בלי סוף. חשבתי שיעקב מתחתן עם חני שהמאפיינים שלה הם כאלה וכאלה, ובפועל אחרי החתונה התשניתי כל כך ושנינו קיבלנו אישה אחרת מכל כך הרבה בחינות (דגם משופר...!).
בקורס הכנה ללידה שלי אני תמיד מסבירה שחיים=תנועה ולידה=חיים, מכאן שתנועה, בגוף ובנפש, היא חלק מהותי בלתי נפרד מהלידה.
~~~
אז איך מיישמים את כל העניין הזה בחיים שלנו?
קודם כל חשוב להבין את המהות של הנושא החשוב הזה. חשוב להבין כמה משמעות וחשיבות יש לתנועה, ולתת לה מקום של כבוד. לא מזמן אמרתי לאחת המדריכות שלי שפרסמה סדנת ריקודי בטן שלא חשוב אם היוזמה שלה יוצאת לפועל או לא, העיקר ליזום, להיות בעשיה, להיות בתנועה.
הכי קל למצוא תירוצים לשבת בבית, כמו האצטלן, ולהוציא את המוח לפנסיה. לצאת לעולם, לנסות, ליזום, להצליח או להיכשל זה מפחיד. מאוד. אבל צריך להבין שזוהי תנועת החיים, שבלעדיה יש חידלון. ככל שנקבל את העובדה הזו, ככל שניטיב להבין כיצד לנוע בלי פחד בתוך זרמי החיים (שיעור שלא מפסיקים ללמוד), נפרח ונשגשג יותר.